הרבה בעלי עסקים מסתכלים על השאלה הלא נכונה:
כמה עלה לי ליד?
אבל זו לא תמיד השאלה שקובעת אם השיווק באמת משתלם.
השאלה החשובה יותר היא:
כמה עלתה לי עסקה בפועל?
כי ליד זול שלא נסגר הוא הליד היקר ביותר שיש.
אפשר לקבל 200 לידים במחיר נמוך ולהישאר בלי עסקאות.
ואפשר לקבל פחות לידים, לשלם יותר על כל ליד, אבל לסגור עסקאות איכותיות ורווחיות הרבה יותר.
לכן, לפני שמחליטים שהקמפיין לא עובד, שהספק לא טוב, שהלידים “פח”, או שצריך להחליף שוב חברת שיווק צריך לבדוק איפה באמת נשבר המסלול בין הליד לעסקה.
אם יש לכם לידים אבל אין מספיק עסקאות, לא נכון להסיק מיד שהקמפיין נכשל. צריך לבדוק את כל המסלול: מי הקהל שנכנס, מה הובטח לו במודעה, מה הוא ראה בעמוד הנחיתה, כמה מהר חזרו אליו, מה נאמר בשיחת המכירה, האם היה פולואפ, ומה באמת נמדד.
קמפיין טוב לא נמדד רק לפי כמות לידים או עלות לליד.
הוא נמדד לפי איכות הפניות, התאמה לעסק, שיעור סגירה, עלות לעסקה, והיכולת לבנות תהליך יציב שאפשר לשפר מחודש לחודש.
המטרה היא לא חודש טוב.
המטרה היא חודש צפוי.
| עסק | תקציב שיווק | כמות לידים | עלות לליד | סגירות | עלות לעסקה | שווי עסקה ממוצע | מה באמת קרה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עסק א׳ | 10,000 ₪ | 200 | 50 ₪ | 2 | 5,000 ₪ | 3,000 ₪ | הרבה לידים, אבל העסקאות לא מכסות את ההשקעה |
| עסק ב׳ | 10,000 ₪ | 50 | 200 ₪ | 10 | 1,000 ₪ | 4,000 ₪ | פחות לידים, אבל הרבה יותר עסקאות רווחיות |
| עסק ג׳ | 10,000 ₪ | 12 | 833 ₪ | 1 | 10,000 ₪ | 80,000 ₪ | ליד יקר, אבל עסקה אחת יכולה להפוך את המהלך למשתלם |
זו הסיבה שעלות לליד לבד היא מדד מסוכן.
עסק א׳ יכול להרגיש שהוא “מנצח” כי הלידים זולים, אבל בפועל הוא מפסיד כסף.
עסק ג׳ יכול להרגיש שהקמפיין יקר מדי, אבל אם עסקה אחת שווה עשרות אלפי שקלים יכול להיות שזה הקמפיין הכי נכון עבורו.
המדד החשוב הוא לא רק כמה עלתה הפנייה.
המדד החשוב הוא כמה עלה לייצר לקוח אמיתי ומה הערך של אותו לקוח.
“קיבלנו לידים, אבל הם היו פח”
זה אחד המשפטים הכי נפוצים שבעלי עסקים אומרים אחרי שהם ניסו פרסום ממומן ולא היו מרוצים.
“הלידים היו פח.”
“רובם בכלל לא ענו לטלפון.”
“הם לא הבינו מה אנחנו עושים.”
“הם רצו מחיר לא הגיוני.”
“הם היו מחוץ לאזור.”
“שמתי הרבה כסף ויצאו שתי פניות.”
“אני לא פה כדי לממן את גוגל או מטא.”
בחלק מהמקרים הם צודקים.
יש קמפיינים שבאמת מביאים קהל לא נכון.
יש מודעות שמושכות אנשים שלא מתאימים לשירות.
יש עמודי נחיתה שמייצרים פניות בלי לסנן מספיק.
ויש ספקים שמודדים את עצמם רק לפי “כמה לידים הבאנו”, בלי לבדוק אם הלידים האלה הפכו למשהו.
אבל בחלק מהמקרים הבעיה לא נמצאת רק בקמפיין.
לפעמים הקמפיין יצר הזדמנות והעסק איבד אותה בדרך.
הרבה בעלי עסקים חושבים שהכסף נשרף בקמפיין.
לפעמים זה נכון.
אבל לא פעם הכסף נשרף דווקא במרווח שבין הפנייה לשיחה.
מישהו השאיר פרטים.
הוא היה בעניין.
הוא ראה מודעה, עצר, קרא, לחץ, מילא טופס או שלח הודעה.
אבל אז קרה אחד מהדברים האלה:
וככה נוצר מצב מתסכל:
הקמפיין מדווח “הבאתי ליד”.
בעל העסק אומר “לא נסגר כלום”.
והאמת נמצאת איפשהו באמצע.
ליד הוא לא עסקה. הוא הזדמנות לשיחה
בעסקי שירות, ליד הוא בדרך כלל לא מכירה מיידית.
ליד הוא אדם שאמר:
“יש לי עניין בשרות או במוצר שלך. תחזרו אליי.”
מכאן מתחילה העבודה האמיתית.
צריך להבין:
לכן קמפיין לידים טוב לא יכול להימדד רק לפי כמות הטפסים שנכנסו.
הוא צריך להימדד לפי איכות ההזדמנויות שנוצרו.
במאמר הקודם שלנו על איך לבחור חברת שיווק דיגיטלי בלי לשרוף כסף דיברנו על החשיבות של התחלה ממוקדת לפני שמרחיבים. כאן נכנסת השכבה הבאה: גם אחרי שהתחלנו נכון, צריך להבין אם הפניות באמת הופכות לכסף.
נניח שיש לכם קמפיין שמביא לידים ב־40 ₪.
על הנייר זה נראה מעולה.
אבל מה קורה אם:
במצב כזה, הליד אולי זול במערכת הפרסום אבל יקר מאוד בזמן, באנרגיה, בשיחות ובתסכול.
עכשיו נניח שיש קמפיין אחר שמביא ליד ב־180 ₪.
יקר יותר? כן.
אבל אם הליד מבין את השירות, נמצא באזור הנכון, יודע פחות או יותר מה הוא מחפש, ויש סיכוי אמיתי לסגירה יכול להיות שזה ליד הרבה יותר משתלם.
יותר לידים לא תמיד אומר יותר מכירות.
לפעמים זה רק אומר יותר רעש.
יש תחומים שבהם עסקה אחת שווה הרבה מאוד כסף.
לדוגמה:
בתחומים כאלה, השאלה היא לא אם הליד עלה 50 ₪ או 300 ₪.
השאלה היא:
כמה שווה לקוח אחד?
אם לקוח ממוצע שווה 20,000 ₪, 50,000 ₪ או 300,000 דולר המדידה חייבת להיות אחרת לגמרי.
במקרים כאלה, קמפיין שמביא פחות לידים אבל יותר מדויקים יכול להיות הרבה יותר טוב מקמפיין שמציף את העסק בפניות חלשות.
וזו נקודה חשובה: גם העסקה הראשונה היא לא תמיד כל הסיפור.
בחלק מהעסקים יש לקוחות שחוזרים, ממליצים, מביאים הפניות או ממשיכים לעבודה נוספת. לכן, כשבוחנים אם השיווק משתלם, כדאי להבין לא רק מה שווי העסקה הראשונה, אלא גם מה הערך הכולל של לקוח לאורך זמן.
המדד הנכון: עלות לעסקה
עלות לעסקה היא המדד שמחבר בין השיווק למכירות.
הנוסחה הפשוטה היא:
עלות לעסקה = כלל ההשקעה בשיווק / מספר העסקאות שנסגרו
לדוגמה:
אם השקעתם 10,000 ₪ וקיבלתם 100 לידים, העלות לליד היא 100 ₪.
אבל אם נסגרו רק 2 עסקאות, העלות לעסקה היא 5,000 ₪.
עכשיו צריך לשאול:
כמה רווח יש מכל עסקה?
אם כל עסקה מכניסה רווח של 1,000 ₪ הקמפיין לא משתלם.
אם כל עסקה מכניסה רווח של 20,000 ₪ יכול להיות שזה קמפיין מצוין.
לכן עלות לליד היא רק תחילת הסיפור.
עלות לעסקה היא המקום שבו מתחילים להבין אם השיווק באמת עובד.
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לשפוט קמפיין לידים מוקדם מדי.
בעסקאות פשוטות, כמו מוצר זול או שירות מיידי, לפעמים אפשר להבין די מהר אם הקמפיין עובד.
אבל בעסקי שירות עם טיקט גבוה שיפוצים, ADU, קונסטרקשן, ייעוץ, שירותים משפטיים, אסתטיקה, B2B או כל תחום שבו יש שיחה, פגישה, הצעת מחיר והתלבטות העסקה לא תמיד נסגרת באותו שבוע.
לפעמים ליד שנכנס היום יהפוך לעסקה רק בעוד 30, 60 או 90 יום.
לכן, אם מודדים קמפיין רק בסוף החודש הראשון לפי “כמה עסקאות נסגרו”, אפשר להרוג קמפיין טוב לפני שהוא הספיק להבשיל.
בחודש הראשון צריך לבדוק בעיקר:
את הסגירות והרווחיות צריך למדוד לאורך זמן, בהתאם למחזור המכירה של העסק.
אי אפשר להסיק מסקנות מ־5 לידים
עוד טעות נפוצה היא לשפוט קמפיין מוקדם מדי לפי מדגם קטן מדי.
אי אפשר להבין שוק, קהל, מסר ואיכות פניות לפי 3 או 5 לידים.
בשלב הראשון מחפשים סימנים:
רק אחרי שיש מספיק פניות, מספיק שיחות ומספיק דאטה, אפשר להתחיל להסיק מסקנות רציניות על עלות לעסקה, איכות קמפיין ופוטנציאל הרחבה.
זה אומר שלא הורגים מהלך לפני שיש לו מספיק מידע כדי ללמד אותנו משהו.
אחד המקומות הראשונים לבדוק הוא זמן התגובה.
קוראים לזה אצלנו:
מבחן 5 הדקות.
הבדיקה פשוטה:
כמה מהלידים שלכם מקבלים מענה אנושי בתוך דקות בודדות מרגע הפנייה?
לא “נחזור אליו בהמשך”.
לא “ראיתי את ההודעה בערב”.
לא “ניסינו פעם אחת והוא לא ענה”.
אלא מענה אמיתי, מהיר, ברור ואישי.
כי ליד שנכנס עכשיו נמצא ברגע של עניין.
הוא עדיין זוכר למה השאיר פרטים.
הוא עדיין בתוך ההקשר של הבעיה.
הוא עדיין פתוח לשיחה.
אבל אחרי כמה שעות, ובטח אחרי יום, הרבה פעמים הוא כבר במקום אחר.
הוא דיבר עם מתחרה.
הוא שכח.
הוא התקרר.
הוא התחרט.
או שפשוט אין לו כוח לענות.
ואז בעל העסק אומר:
“הלידים לא עונים.”
אבל השאלה היא:
מתי חזרתם אליהם?
הבעיה היא לא תמיד הספק ולא תמיד בעל העסק
זו לא הנקודה.
האמת היא שבשיווק לידים יש אחריות משותפת.
| איפה הבעיה יכולה להיות | מי בדרך כלל אחראי | איך זה נראה בפועל |
|---|---|---|
| קהל לא מדויק | הספק / הקמפיין | לידים לא באזור, לא בתקציב, לא בשירות הנכון |
| מסר לא נכון | הספק + בעל העסק | המודעה מושכת אנשים עם ציפייה לא נכונה |
| עמוד נחיתה חלש | הספק / האתר | אין אמון, אין סינון, אין הסבר ברור |
| טופס קל מדי | הספק / האסטרטגיה | הרבה סקרנים, מעט אנשים רציניים |
| חזרה איטית לליד | בעל העסק / צוות מכירות | הליד כבר המשיך הלאה |
| אין פולואפ | בעל העסק | התקשרו פעם אחת וסגרו את הסיפור |
| אין תיעוד | שניהם | לא יודעים למה אנשים לא סגרו |
| מחיר לא תואם קהל | בעל העסק + אסטרטגיה | מושכים קהל רגיש למחיר לשירות פרימיום |
ברגע שמבינים את זה, מפסיקים לשאול רק:
“כמה לידים הבאתם לי?”
ומתחילים לשאול:
“איזה לידים הגיעו, מה קרה איתם, ומה צריך לשפר כדי שיותר מהם יהפכו לעסקאות?”
חברת השיווק לא יכולה לדעת לבד מי נסגר
יש נקודה אחת שבעלי עסקים מפספסים:
חברת השיווק לא יכולה לדעת לבד מה קרה עם כל ליד.
היא יכולה לראות כמה פניות נכנסו, מאיזה קמפיין, מאיזה מסר, מאיזה קהל ובאיזה מחיר.
אבל אם בעל העסק לא מעדכן מי ענה, מי היה רלוונטי, מי קבע פגישה, מי קיבל הצעה ומי נסגר הסוכנות נשארת עם חצי תמונה.
וכשעובדים עם חצי תמונה, משפרים רק חצי מערכת.
לכן, בעבודה נכונה, בעל העסק והסוכנות צריכים לקיים שיחה קבועה על איכות הלידים.
לא כדי להאשים.
כדי ללמוד.
מערכת פרסום לא באמת יודעת לבד מי הפך ללקוח טוב.
גוגל ומטא יודעים למדוד מי לחץ, מי השאיר פרטים, מי מילא טופס ומי שלח הודעה.
אבל הם לא תמיד יודעים מי באמת היה ליד איכותי, מי קבע פגישה, מי קיבל הצעה ומי נסגר לעסקה.
כאן נכנסת העבודה החשובה: לחבר בין הנתונים מהקמפיין לבין מה שקרה בפועל בעסק.
כשיודעים אילו לידים היו טובים ואילו לא, אפשר לדייק קהלים, מסרים, קריאייטיבים ועמודי נחיתה.
במקרים מסוימים אפשר גם להזין למערכות הפרסום מידע איכותי יותר, כדי שהאלגוריתם ילמד לא רק להביא ממלאי טפסים אלא אנשים שדומים יותר ללקוחות שסוגרים.
זה ההבדל בין ניהול קמפיין לבין בניית מערכת לידים.
הרבה דוחות נראים יפה.
יש בהם:
אבל בעל עסק לא באמת קם בבוקר בשביל CTR.
הוא רוצה לדעת:
האם נכנסו לקוחות?
ולכן דוח שיווק טוב צריך לענות גם על שאלות עסקיות:
ב־DigitWOW אנחנו מסתכלים על ניהול קמפיינים ממומנים לא כפעולה טכנית של העלאת מודעות, אלא כחיבור בין קהל, מסר, קריאייטיב, עמוד נחיתה, מדידה ושיחת מכירה.
לפעמים הקמפיין דווקא עושה עבודה טובה.
המודעה מביאה את האדם הנכון.
הקהל רלוונטי.
המסר מסקרן.
אבל עמוד הנחיתה לא מכין את הליד לשיחה.
מה יכול לקרות בעמוד חלש?
ואז אנשים משאירים פרטים בלי להבין מספיק.
או להפך אנשים טובים לא משאירים פרטים כי העמוד לא שכנע אותם.
לכן בהרבה מקרים, שיפור הלידים לא מתחיל רק בקמפיין.
הוא מתחיל גם בשיפור המסר, המבנה והחוויה שאליהם התנועה מגיעה.
זה מתחבר גם למאמר שלנו על לידים לעסקים, שבו הסברנו שלידים איכותיים הם לא מוצר מדף, אלא תוצאה של מערכת שמחברת מחקר, קהל, ברנדינג, UX וקמפיינים מתוזמנים.
יש מקרים שבהם הבעיה כן בקמפיין.
לדוגמה:
במצב כזה, הספק צריך לקחת אחריות.
לא מספיק להגיד:
"הבאנו לידים, עכשיו זה שלכם."
אם הלידים לא רלוונטיים, לא באזור, לא בתקציב, או לא מבינים מה השירות יש בעיה בשיווק.
יש גם מקרים שבהם הקמפיין מביא פניות טובות, אבל העסק לא ממיר אותן.
לדוגמה:
במצב כזה, להחליף קמפיין לא בהכרח יפתור את הבעיה.
צריך לבנות מערכת שמחברת בין השיווק למכירה.
במאמר על לידים חמים לעסקים הרחבנו על איך קול, טון ושפה נכונה בשיחה עם הלקוח יכולים להעלות את יחס הסגירה כי לפעמים הבעיה היא לא רק מי הגיע, אלא איך מדברים איתו כשהוא כבר הגיע.
קודם כל, לא מניחים שהם “לידים זבל”.
בודקים.
לידים שלא עונים יכולים להעיד על כמה דברים שונים:
| מצב | המשמעות האפשרית |
|---|---|
| הרבה לידים לא עונים בכלל | ייתכן שהטופס קל מדי או שהקהל לא מספיק בשל |
| עונים אבל לא זוכרים שהשאירו פרטים | המסר אולי היה כללי מדי או לא מחייב |
| עונים אבל לא רלוונטיים | הטרגוט או ההצעה לא מספיק מדויקים |
| עונים ומתעניינים אבל לא סוגרים | צריך לבדוק מחיר, אמון, פולואפ ותהליך מכירה |
| עונים אחרי כמה ניסיונות | צריך מערכת פולואפ ולא רק שיחה אחת |
לפעמים שינוי קטן בשאלות הטופס, בנוסח המודעה או במהירות החזרה לליד יכול לשנות לגמרי את איכות השיחות.
מערכת נכונה לא מסתפקת ב”קיבלנו ליד”.
היא בודקת את כל השרשרת:
מודעה ← עמוד נחיתה ← ליד ← זמן תגובה ← שיחה ← פולואפ ← הצעה ← עסקה
בכל שלב צריך לשאול:
זה ההבדל בין קמפיין שמייצר מספרים לבין מערכת שמייצרת צמיחה.
או במילים פשוטות יותר:
המטרה היא לא להביא לידים. המטרה היא לבנות מערכת שיודעת להפוך פניות לעסקאות.
באחד המהלכים שליווינו בתחום ה־Construction בארצות הברית, העסק השקיע כ־10,000 דולר בחודש וקיבל בערך 12-18 פניות.
במבט ראשון, עלות הליד נראתה גבוהה מאוד.
אבל כשבודקים עסקאות בטיקט גבוה, השאלה היא לא רק כמה עלה כל ליד, אלא מה איכות הפנייה: האם היא הייתה באזור הנכון, האם היא הייתה רלוונטית לשירות, האם היא התקדמה לשיחה, לפגישה, להצעה ולעסקה.
בעסק שבו פרויקט אחד יכול להיות שווה מאות אלפי דולרים, ליד אחד איכותי יכול להיות משמעותי יותר מעשרות לידים זולים שלא נסגרים.
זו בדיוק הסיבה שעלות לליד היא רק תחילת הסיפור.
המדד האמיתי הוא מה קרה אחרי שהליד נכנס.
על הנייר, עלות הליד נראית גבוהה.
בעל עסק שמסתכל רק על CPL יכול להגיד:
“זה יקר מדי.”
אבל אם כל פרויקט שווה עשרות או מאות אלפי דולרים, המדידה משתנה.
במקרה כזה, לא שואלים רק:
כמה עלה ליד?
אלא:
בעסקאות גדולות, ליד אחד איכותי יכול להצדיק חודש שלם של פעילות.
ובעבודה לא נכונה, גם 100 לידים זולים יכולים לא להצדיק כלום.
בעסקי שירות, במיוחד כאלה שבהם יש שיחה, הצעת מחיר או פגישה לפני הסגירה, השיווק לא מסתיים בליד.
הוא רק מתחיל שם.
זה נכון לעולמות כמו:
בכל התחומים האלה, המדידה חייבת להיות עמוקה יותר מכמות לידים.
במאמר שלנו על פסיכולוגיה של הליד ואיך יוצרים לידים איכותיים דיברנו על זה שליד איכותי לא נוצר רק מטכניקה, אלא מהבנה של מה הלקוח מרגיש, מה הוא חושש להפסיד, ומה יגרום לו להרגיש שהגיע למקום הנכון.
לפני שמחליפים ספק, מעלים תקציב או סוגרים את הקמפיין, בדקו שלושה דברים פשוטים:
בחרו את 10 הלידים האחרונים ובדקו תוך כמה זמן חזרתם לכל אחד מהם.
לא בערך.
באמת.
מתי הוא נכנס?
מתי התקשרתם?
מתי נשלחה הודעה?
האם היה ניסיון שני?
האם היה פולואפ?
אם אתם לא יודעים לענות זו כבר בעיה.
סמנו ליד כל פנייה:
המטרה היא לא רק לדעת כמה לידים הגיעו.
המטרה היא להבין מה קרה להם בדרך.
בדקו מאיזה קמפיין, מודעה או עמוד הגיעו הלידים הכי טובים.
לא הכי הרבה לידים.
הכי טובים.
כלומר: הלידים שהתקדמו הכי רחוק בתהליך.
אם אין לכם את שלושת הנתונים האלה, אתם לא באמת יודעים אם הבעיה היא בקמפיין, בלידים או בתהליך המכירה.
קמפיין לידים באמת עובד כאשר מתקיימים כמה דברים יחד:
אם יש לידים אבל אין עסקאות צריך לאבחן.
לא לנחש.
לפני שמחליפים ספק או מעלים תקציב, שאלו את חברת השיווק שלכם:
אם אין תשובות לשאלות האלה, יכול להיות שאתם לא מנהלים מערכת שיווקית.
אתם רק מריצים קמפיין.
אל תקפצו ישר למסקנה אחת.
לא ישר:
“הספק גרוע.”
“הקמפיין לא עובד.”
“התקציב נמוך מדי.”
“הלקוחות לא רציניים.”
“השוק חלש.”
“צריך לעבור פלטפורמה.”
“צריך להחליף הכול.”
לפעמים כן צריך להחליף ספק.
לפעמים כן צריך לשנות קמפיין.
לפעמים כן צריך להחליף עמוד נחיתה.
ולפעמים צריך פשוט לחזור ללידים מהר יותר, לתעד טוב יותר, ולבנות תהליך מכירה ברור יותר.
הנקודה היא לא להאשים.
הנקודה היא למצוא איפה הדליפה.
עלות לעסקה חשובה יותר. עלות לליד עוזרת להבין כמה עולה לייצר פנייה, אבל היא לא אומרת אם השיווק משתלם. רק כשבודקים כמה עסקאות נסגרו בפועל, אפשר להבין אם הקמפיין באמת רווחי.
לידים לא נסגרים מסיבות שונות: קהל לא נכון, מסר לא מדויק, עמוד נחיתה חלש, חזרה איטית, חוסר פולואפ, תסריט מכירה לא מסודר, מחיר לא מתאים או חוסר מדידה בין הליד לעסקה.
לא. ליד זול יכול להיות מצוין אם הוא איכותי ונסגר. אבל ליד זול שלא עונה, לא רלוונטי או לא בשל לקנייה יכול להיות יקר מאוד בפועל.
כן. בתחומים שבהם עסקה אחת שווה הרבה כסף, ליד יקר יכול להיות משתלם מאוד אם הוא איכותי, מתאים ומוביל לסגירה.
בודקים את כל המסלול: מי הגיע, מאיזה מסר, כמה מהר חזרו אליו, האם ענה, האם היה רלוונטי, האם נקבעה שיחה, האם נשלחה הצעה, האם נסגרה עסקה, ואם לא למה.
בודקים זמן תגובה, מספר ניסיונות חזרה, נוסח הודעת הפולואפ, איכות הטופס, מקור הליד והמסר שהביא אותו. לא כל ליד שלא ענה הוא ליד גרוע; לפעמים הוא פשוט לא טופל בזמן או בדרך הנכונה.
לא בהכרח. יותר לידים יכולים להוביל ליותר מכירות רק אם הם רלוונטיים, מטופלים נכון, ויש תהליך מכירה מסודר. אחרת הם עלולים לייצר עומס, תסכול ובזבוז זמן.
זה תלוי במחזור המכירה של העסק. בעסקאות פשוטות אפשר להבין מהר יחסית. בעסקאות מורכבות או יקרות, כמו שיפוצים, ייעוץ, משפטי, B2B או קונסטרקשן, לפעמים צריך לבחון איכות פניות, שיחות, פגישות והצעות לאורך 30 עד 90 יום לפני שמסיקים מסקנה סופית על סגירות.
משפרים איכות לידים דרך דיוק קהל, מסר ברור יותר, קריאייטיב נכון, עמוד נחיתה מסנן, שאלות טופס טובות יותר, חזרה מהירה לליד, פולואפ ותיעוד של איכות הפניות בפועל.
כי עלות ליד לא אומרת אם הקמפיין רווחי. ליד יקר יכול להיות משתלם אם הוא מוביל לעסקה גדולה, וליד זול יכול להיות הפסד אם הוא לא נסגר או מביא לקוחות לא מתאימים.
לידים הם לא המטרה הסופית.
עסקאות הן המטרה.
לכן, כשקמפיין לא מייצר מספיק תוצאות, אל תסתפקו בשאלה:
כמה לידים הגיעו?
שאלו:
כמה מהם היו רלוונטיים?
כמה ענו?
כמה קיבלו הצעה?
כמה נסגרו?
כמה עלתה לנו עסקה?
כמה שווה לקוח כזה?
ומה צריך לשפר במסלול בין הפנייה לסגירה?
כי בסוף, ליד זול שלא נסגר הוא הליד היקר ביותר שיש.
והשיווק הנכון הוא לא רק להביא פניות.
השיווק הנכון הוא לבנות מערכת שמחברת בין קמפיין, מסר, עמוד נחיתה, שיחה, פולואפ ומדידה עד שהתהליך מתחיל לייצר עסקאות אמיתיות.
המטרה היא לא חודש אחד טוב.
המטרה היא לבנות חודש צפוי יותר, יציב יותר, ומדויק יותר.
אם אתם מקבלים לידים אבל לא סוגרים מספיק עסקאות, הבעיה לא תמיד נמצאת במקום אחד.
לפעמים היא בקמפיין.
לפעמים בעמוד הנחיתה.
לפעמים במסר.
לפעמים בזמן החזרה.
ולפעמים במדידה שלא מחברת בין הליד לבין העסקה.
ב־DigitWOW אנחנו בודקים את כל המסלול מהמודעה, דרך עמוד הנחיתה, ועד איכות הפניות והסגירות בפועל כדי להבין איפה הכסף באמת נשרף ומה צריך לתקן לפני שמגדילים תקציב.
רוצים לבדוק איפה הלידים שלכם נתקעים? דברו איתנו ונבחן את המסלול מהקמפיין עד העסקה.
מרגישים שיש לכם צורך בידע נוסף?
צרו קשר עכשיו ונצא לדרך
